דף הבית

G8nhwY4_V9g

לכל הסרטונים
שתלים

MNVRgnMw9LI

לכל הסרטונים
ציפויי חרסינה

opuI_FPH9OE

לכל הסרטונים
סתימות לבנות - יתרונות וחסרונות
שתלים
ציפויי חרסינה
סתימות לבנות - יתרונות וחסרונות

 

בימים של חוסר יציבות כלכלית, כשיש משכנתא לשלם, הדלק רק עולה ועגבניות כבר לא זולות כמו פעם, רפואת שיניים ובייחוד שיקום הפה עשויים להפוך לעסק מסובך ויקר. גם אם חשיבות הטיפול גבוהה, אנשים רבים יתקשו לעמוד בתשלומים על שתלי שיניים קבועים. למרבה המזל, היום כבר יש דרך נוספת לדאוג לאסתטיקה ולבריאות הפה, מדובר בתותבת חלקית נשלפת.

 

אז מה ההבדל בין שיניים תותבות לשתלים ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים? הנה כמה הסברים.

 

מה הן בעצם שיניים תותבות?

 

"שיניים תותבות הינן תחליף לשיניים הרוסות שיש להחליפן. זו בעצם מערכת מלאכותית המדמה את צורתו של הפה בתפקוד תקין כך שעל ידי שימוש בהן יוכל המטופל לדבר בצורה רגילה וללעוס כאילו היו אלו שיניו. הדבר שכיח בעיקר אצל האוכלוסייה הבוגרת בגילאים שבהם יותר ויותר שיניים נהרסות ונחוץ פתרון כולל לכלל הפה.

פתרון זה נחשב יחסית זול ושכיח, והוא ניתן להתאמה ושינוי בהתאם לשינויים החלים בלסת ובפה".

 

שיניים תותבות ושתלים דנטאליים

 

 

 מהם היתרונות של תותבת על שתלים קבועים?

"היתרונות של תותבות על שתלים הינם רבים. ראשית, תותבות הנתמכות בשתלים הקבועים בפה יציבות יותר באופן משמעותי. תותבת הנשענת על העצם יציבה פחות מפני שהעצם הנוטה להיספג ולשנות את צורתה ולגרום על ידי כך לאחיזה רופפת של התותבת, להבדיל מתותבת המונחת על שתל שנשאר כזה לאורך זמן. בשיטה זו התותבת מקובעת ישירות ללסת, דרך השתל. בשל כך בריאות הלסת נשמרת לאורך זמן שכן הלחץ אינו מופעל על הלסת כי אם ישרות על השתל".

 

 

אולי הסיפור נשמע כמו משהו ארוך וכואב אך מסתבר שהשד לא כל כך נורא ואפילו לא כואב כמו שאפשר להניח. למעשה התהליך אורך ימים ספורים עד 24 שעות במקרים דחופים במיוחד, כפי שמסביר רונן, ממרפאת 'תמסידנט':

 

"בניית סט תותבות הוא תהליך יחסית קצר. ראשית יש ליצור תבנית של מבנה הפה והלסת, זהו תהליך פשוט הניתן לביצוע גם בבית הלקוח במידה והוא מתקשה להגיע למרפאה. (כמו אצל מבוגרים מאוד או מוגבלים בתזוזה מסיבות שונות). המידה נלקחת למעבדת שיניים ולתוכה יוצקים גבס בכדי ליצור הדמיה מדויקת של מבנה הפה והלסת שעליו ניתן יהיה  להניח את התותבת. תהליך הבנייה הוא יחסית קצר ותלוי במיומנותו של טכנאי השיניים.

לאחר בניית השיניים התותבות הן מושמות בתוך פיו של הלקוח ובמידת הצורך מבצעים במקום את ההתאמות הדרושות. גם תהליך זה ניתן לביצוע במקרים שאין הלקוח יכול להגיע למרפאה בבית הלקוח במידה והרופא והטכנאי מצוידים בציוד המתאים.

 

"התהליך אינו כואב כלל שכן הדבר היחיד שנעשה בפיו של הלקוח הוא לקיחת המידה ומדידת התותבת עם הכנתה. ייתכן שבימים הראשונים יהיו נקודות רגישות בלסת שטרם יתרגלו לתותבת, אך בדרך כלל לאחר מספר ימים הכאב נעלם והתותבת מתיישבת על מקומה היטב".

 

כמה זמן מחזיקות שיניים תותבות? עד כמה הן עמידות?

"כמו כל דבר גם לשיניים תותבות אורך חיים מוגבל, אך אורך חייהם תלוי בטיפול ובאופן השימוש בשיניים. בשימוש נכון וזהיר שיניים תותבות עשויות להחזיק שנים רבות ולשמור על צורתן וצבען לאורך זמן. עם זאת, שינויים במבנה הלסת לעיתים יחייב את המטופל או לבצע שינויים בתותבת ("ריפוד" המשטח ועוד) או אף להחליפן בסט חדש המתאים לשינויים שחלו בפה בשנים האחרונות".

 

 

 

 

מעניין לגלות שלמרות השוני בין תותבות לשתלים ההבדלים לא ניכרים לעין. כל מטופל היה רוצה לדעת כשהוא בוחר בתותבות, שהמראה, האסתטיקה והאיכות שלהן יהיו טובים לא פחות משל שתלים

 

"למי שאינו בקיא בהבדל, קשה להבחין בין שיניים תותבות לכתרים על גבי שתלים. אך מאחר ועל התותבת מוצבות שיניים מלאות ושלמות, ייתכן שמראה של תותבת לעיתים יהיה יפה יותר, אם כי לעיתים זה ייראה מושלם מידי. טכנאי מיומן שירכיב סט תותבות איכותי יצליח לגרום גם לחד שבמביטים לסבור שמדובר בשיניים אמיתיות ובריאות".

 

באלו אזורים בפה מומלץ להתקין תותבות כאלה?

"שיניים תותבות מתאימות לכל אזור בפה כל עוד יש להן את התמיכה הראויה על הלסת או על גבי שתלים והשימוש בהן נעשה לרוב באזור נרחב ולא נקודתי. במקומות בהם יש צורך בשימוש נקודתי של שן אחת או שתיים, נפוץ יותר השימוש בשתלים וכתרים על גביהם".

 

מה הופך אתכם למקצועיים בתחום?

"'תמסידנט' הינה מרפאת שיניים וותיקה ביותר הנתמכת בשירותי מעבדת שיניים בעלת וותק ארוך שנים במיוחד בתחום התותבות. במשך השנים טיפלה המרפאה באלפים רבים של לקוחות שבפיהם הושמו התותבות האיכותיות פרי המעבדה המנוסה, והם ממשיכים לפקוד  את המרפאה בנאמנות מזה שנים רבות. הטיפול מתבצע במרפאה באווירה משפחתית ונעימה".

 

 

האם ניתן לבצע את הטיפול רק במרפאה?

 

"רוב המטופלים הזקוקים לשיניים תותבות הם מבוגרים, וביקור במרפאה יכול להיות עבורם מטרד גדול. מרפאת השיניים 'תמסידנט' מציעה שירות ייחודי שבו ניתן לקבל את שירותי המרפאה בתחום התותבות גם בבית הלקוח, ובכלל זה בדיקה מדידה, ותיקון תותבות קיימות, השירות ניתן ללא תוספת תשלום והוא מתבצע מחדרה עד גדרה".

 

כשעוסקים במשהו חשוב כמו השיניים שלנו חשוב לא להתפשר ולקבל את חוות הדעת המקצועית והאמינה ביותר, לכן שאלנו את המומחה לשיקום הפה, פרופ' אריאל בן-עמר, מה עמדתו בנוגע לשתלים, תותבות ומה עדיף.

 

"תותבת חלקית נשלפת זה מתקן נייד ולא קבוע. הוא נאחז בשיניים הקיימות על ידי וווים ותופס מקום בחך גם בצד שיש שיניים. הוא פחות נוח למטופל. מרגיש כמו גוף זר.  שיקום על גבי שתלים הוא קבוע ואינו נשלף, זה כמו חלק מהגוף, זהו תהליך יותר יקר ומסובך אך גם  הרבה יותר נוח למטופל".

"היתרונות בתותבת הם שהטיפול לא כולל אלמנט כירורגי, וזה למשל מתאים לאנשים הסובלים ממגבלות בריאותיות המגבילות טיפול מורכב יותר. . בנוסף, התותבות הרבה יותר חסכוניות, כל זמן שהשניים מחזיקות מעמד גם התותבות תחזיק מעמד והטיפול הוא יותר קצר. בשתלים ממתינים הרבה יותר זמן".

גם פרופ' בן-עמר מסכים שההליך לא צריך להיות כואב ועובר בקלות יחסית"הרכבת תותבות זה תהליך פשוט בעיקרו, ובתהליך הזה יש הרבה פחות סכנות . בשתלים עושים הרדמה מקומית ואח"כ יש נפיחות ושתפי דם לעיתים, ואולי גם סכנה לפגוע בעצבים. בכל מקרה חשוב מאוד שיתוף הפעולה בין הרופא לטכנאי. להרכיב תותבות טובות זה אומנות".

כידוע האוכלוסייה העיקרית שמשתמשת בתותבות נמצאת סביב הגיל השלישי, אך אין מניעה להתקין תותבות גם בגילאים צעירים יותר "לרוב תותבות לא מתאימות לצעירים, במיוחד כאלו שמצבם הכלכלי מאפשר להם לבחור משהו אחר. זה מתאים יותר למבוגרים ולמי שמצב השיניים שלו פחות עמידות.

"מבחינה אסתטית, בתותבת הנשענת על מספר שתלים שכבר קיימים בלסת, (שניים או ארבעה) השתלים נותנים אחיזה ואין את הפחד שהיא תברח בזמן הדיבור. השתלים משמשים עיגון לתותבת".

 

האם התותבות מתאימות לכל חלל הפה?

"יותר קל לעשות בלסת עליונה מאשר לסת תחתונה, ההצלחה יותר גבוהה בלסת עליונה. אבל אפשר לעשות תותבות במקרה הצורך בכל חלל הפה".

אז מה עוד חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול? לא נשאיר אתכם בלי טיפים מהמומחה.

 

אם בחרתם ללכת על שתלים או שיניים תותבות או על השילוב בינהן, אל תשכחו לוודא שבחרתם ברופא ובמעבדה הטובים ביותר שידכם משגת. כאן, כנראה זה לא המקום להתפשר. אחרי הכל, החיוך שלכם הוא כרטיס הביקור שלכם. 

בריאות השיינים | טיפול שיניים

השיניים שלנו עובדות קשה ולנו אין בעיה לדרוש מהם עוד ועוד: הן חותכות את הסטייק שהזמנו, נשטפות בקולה המרעננת או בכמויות רבות של קפה מהביל ומעורר וטועמות את המתוקים הדביקים איתם מקנחים את הארוחה. זוהי עבודה לא קלה. אופן האכילה שלנו ואורח חיינו גורמות לנזק רב בחומרי השן השונים בשלל דרכים וצורות.

 

אובדן חומר השן נגרם בעיקר בשל התמוססות החומר עקב החשיפה לחומצה. עם זאת, ישנם אויבים רבים לכלים שבפינו: שחיקה מכנית, חבלה, שחיקת שן בשן, עששת וכל זאת גם יחד.

 

החומצות הגורמות לנזק מתחלקות לשניים – החומצות המגיעות לחלל הפה מתוך הגוף – ממערכת העיכול; החומצות המגיעות באופן חיצוני דרך מזון ומשקאות: משקאות תוססים, קפה, יינות ומיצי פירות (לימונים ואשכוליות בעיקר). כמו כן, ישנם חומצות המגיעות לפה באופן חיצוני שלא דרך המזון – לדוגמא בעת שחייה מרובה בבריכה המכילה כמות גבוהה של כלור, סגנון חיים ספורטיבי המשלב משקאות "ספורט" עתירות אנרגיה, שימוש בסמים כגון אקסטזי, נטילת תרופות או ויטמין C, שימוש בתמיסות לשטיפת הפה בעלות דרגת חומציות גבוהה ואף עיסוק בתחומים תעשייתיים כגון ייצור מצברים המתבצעים בסביבה רווית חומצה.

טיפול שיניים | שיניים בריאות

מנגד, החומציות הנפלטת דרך חומרים מתוך מערכת העיכול הינה גבוהה יותר וגורמת להתמוססות חומר השן בצורה חזקה יותר. חומרים אלו מגיעים לחלל הפה כתוצאה מהקאות – בין אם בשל הריון, בשל הפרעות אכילה כגון אנורקסיה או בולימיה או בשל שימוש בתרופות שתופעות הלוואי שלהן גורמות להקאה, וכן בשל צריכת משקאות אלכוהוליים גבוהה. כמו כן, ישנם אנשים הסובלים ממחלות שונות בקיבה ובמעיים, בהם קיימת חזרה של חומצות ממערכת העיכול לחלל הפה.

 

לעיסה הכיצד?

 

בין הופעת נגעים ארוזיביים (הנגרמים בגלל פגיעת חומצה) לצריכת משקאות קלים, משקאות תוססים, משקאות אלכוהוליים, פירות טריים ועוד, נמצא קשר סטטיסטי משמעותי. החומצות השונות עלולות להמיס מינרלים שונים, המצויים באמייל - החומר הקשה המצפה את השן - והדנטין, הרקמה הפנימית המהווה את רוב השן. התמוססות המינרלים מחלישה את האמייל ומרככת אותו וכך חושפת אותו לשחיקה מהירה, למשל בצחצוח שיניים אגרסיבי. כאשר מצחצחים את השיניים זמן קצר לאחר החשיפה לחומצה, הפגיעה היא הקשה ביותר.

 

אם להתמוססות חומר השן נוספים גם כוחות סגירה לא תקינים הפועלים על השינים (לדוגמה כתוצאה משחיקת השיניים העליונות בתחתונות), קיימת אפשרות כי ייוצרו נגעים בצוואר השן. התמוססות חומר השן בשל פגיעת חומצה בשילוב שחיקה חזקה של השיניים, יכולה לגרום לאיבוד חומר שן בשטח הלעיסה באופן נרחב.

 

הדרך בה אנו מכניסים מזון לפינו ומשך הלעיסה משפיעים על החשיפה של השיניים לחומצה. ככל שהמזון מוחזק בפה זמן רב יותר, וככל שהמזון או המשקה חומציים יותר, איבוד חומר השן מוגבר. כמו כן ישנה חשיבות לחשיפה לחומרים חומציים בלילה עקב ירידה בהפרשת רוק בזמן השינה, אשר גורמת לפגיעה הרסנית רבה יותר.

 

לרוק יש תפקיד חשוב בהגנה על שן מפני פגיעה חומצתית שכן הוא מדלל את החומצה המגיעה לחלל הפה ומסלק אותו ובכך מאט את קצב התמוססות האמייל. הרוק מורכב מיוני סידן, זרחן ופלואוריד אשר נקלטים בחומר השן ומהווים תחליף למינרלים שהתמוססו.

 

בדיקה ושיקום

 

ישנם אנשים רבים הנמצאים בסיכון גבוה להופעת נגעים בצוואר השן (החלק הקרוב לחניכיים). אנשים אלו משתייכים לקבוצות שונות כגון אנשים אשר תזונתם עתירת חומציות, אנשים הסובלים מהקאות או חומציות יתר בקיבתם, אנשים המשהים משקאות חומציים בפיהם לזמן רב, אנשים הסובלים מהפרעות בסגירת השיניים או משחיקת יתר וכן אנשים המצחצחים את שיניהם בתקיפות ובמברשות בעלות זיפים קשים.

 

עם הגיל עולה גם כמות הופעתם של הנגעים הללו בצוואר השן. תחילה המלתעות נפגעות, אחריהן הטוחנות ולבסוף (אם כי במידה פחותה), השיניים החותכות.

 

כל אדם שחש כי מאבד מהחומר הטבעי של שיניו או כי מתפתחים נגעים כלשהם, גם אם לא מדובר במצב קיצוני  של השתלת שיניים, רצוי שיפנה לבדיקה יסודית אצל רופא השיניים. על הרופא לבצע בדיקה מקיפה של הפה, אך גם לחקור את הרגלי התזונה ואורח החיים של המטופל על מנת להעריך את מידת חשיפתו לחומרים חומציים הגורמים לפגיעה בחומר השן, בין אם ממקור חיצוני או פנימי.

 

על בסיס הנתונים שנאספו יציע הרופא תוכנית מותאמת אישית לטיפול באובדן חומר השן ולמניעת ארוזיה. נוסף להסבר שנועד להפחית את החשיפה לחומצות, שידגיש בין השאר את הצורך בבליעה מהירה של מזון ומשקה חומציים, הוא ידריך את המטופל בשימוש נכון במברשת שיניים, כדי לא לשחוק את השיניים.

 

בעזרת בירור מקיף זה, יוכל הרופא לבסס ולהציע תוכנית טיפול המותאמת אישית למטופל למניעת הפגיעה החומצית ולאובדן חומר השן. כמו כן, על הרופא להסביר את חשיבות בצורך בבליעה מהירה של מזון ומשקה בעלי חומציות גבוהה ולהדריך את המטופל כיצד להשתמש נכונה במברשת השיניים כדי למנוע שחיקה.

 

השימוש בגומי לעיסה (מסטיק) ללא סוכר המעודד הפרשת רוק לחלל הפה הינו מומלץ. כמו כן, יש לדרבן המטופלים לבצע שטיפות פה בסודה לשתייה, חומר המסייע לנטרול החומצות.

 

במידה והמטופל סובל מנגעים מתקדמים בצוואר השן, יש לשחזר את חומר השן שאבד על ידי ביצוע סתימה. בביצוע השחזור יש לשחזר לשן את צורתה האנטומית, לבצע שיפורי אסתטיקה, למנוע הצטברות מזון ורובד חיידקים באזור הנגעים העלוליםלגרום לעששת, ובכך למנוע את התקדמות הנגע לעומק השן.

 

הכותב הוא מומחה בשיקום הפה וראש המחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלגר באוניברסיטת תל אביב

 

 

אחד הטיפולים הרפואיים ששיפר בצורה דרמטית את סיכויי הריפוי מרמות של 45-50% עד למעלה מ- 90% הוא האפיסקטומי.

התנאי העיקרי לשיפור סיכויי הריפוי הוא השימוש באמצעי הגדלה מתאימים, כמו מיקרוסקופ טיפולי, ובנוסף טיפים אולטרסונים ייחודיים המאפשרים אטימה אפיקלית ומניעת מעבר חיידקים מתעלות השורש לרקמות הסב-שורשיות.

 

מהן האינדיקציות לאפיסקטומי?
במקרים בהן לא ניתן לבצע טיפול שורש אורתוגרדי כמו בשיניים עם מבנים שלא ניתנים להסרה, או מכשירים שבורים, תעלות כפופות, חומרי אטימה לא מסיסים וכו'.
טיפול השורש הכירורגי ניתן לביצוע עם סיכויי ריפוי של מעל 90% בחותכות, ניבים, מלתעות וטוחנות ראשונות במקסילה ובמנדיבולה. בטוחנת שנייה במנדיבולה ובמקסילה יש לבדוק לפני הטיפול את אפשרויות הגישה ולעתים יהיה צורך לבחור בטיפול חילופי כאשר הגישה לשליש האפיקלי של השורש לא אפשרית.

 

מה ההבדל בין אפיסקטומי מודרני לבין הטיפול הכירורגי המסורתי?
ההבדל העיקרי הוא אטימת תעלות השורש. במהלך הטיפול המודרני בעזרת המיקרוסקופ והטיפים האולטרסוניים ניתן להכין חלל בעומק 3 עד 4 מ"מ ולאטום את קצה השורש למניעת דלף בקטריאלי לרקמה הסב שורשית.
בשיטה המסורתית בה מבצעים סתימה ללא הכנה מתאימה, אין אפשרות למנוע דלף חיידקי וסיכויי הריפוי נמוכים. הסרת הרקמה הגרנולרית באזור האפיקלי תאפשר הקלה זמנית בלבד ללא אטימה טובה של האפקס.

 

איזה חומר מועדף לאטימה אפיקלית?
חומרים רבים כמו אמלגם, קומפוזיט, MTA, גלס יונומר, IRMועוד משמשים לאטימה אפיקלית. מחקרים רבים מראים שניתן לאטום היטב את המיפתח האפיקלי של התעלה עם חומרים שונים בתנאי שההכנה בוצעה עם טיפים אולטרסוניים.
החומר המועדף ע"י אנדודונטים רבים בעולם הוא ה-IRM. יתרונותיו על חומרים אחרים הם יכולת אטימה מעולה, נוחות בשימוש, התקשות מהירה בחלל, עלות נמוכה. מחקרים רבים הראו יעילות מירבית של החומר בהשוואה לחומרים אחרים לאטימת חללים שהוכנו בעזרת טיפים אולטרסוניים. חשוב לציין שבמחקר שבוצע במרפאתנו ובאוניברסיטת תל אביב נמצאו יותר מ- 90% ריפוי בטיפולים בהם נאטמו התעלות עם IRMלאחר הכנה מודרנית לעומת פחות מ- 50% ריפוי במרפאת מומחים לכירורגיה פה ולסת בהם אטמו תעלות עם IRMלאחר הכנה מסורתית ללא מיקרוסקופ ומכשור אולטרסוניים.

 

 

כיצד שולטים בדימום בזמן הטיפול?
קיימים חומרים שונים לשליטה בדימום כדי לבצע את אטימת התעלות ביובש מוחלט. בשלב ראשון האילחוש מבוצע בעזרת חומרי אילחוש עם וזוקונסטריקטור כמו אדרנלין בריכוז גבוה (1:50,000(. כיווץ כלי הדם בזכות חומר האילחוש מפחית באופן משמעותי את כמות הדימום בטיפול. לפני אטימת החלל הרטרוגרדי, מומלץ להניח צמר גפן טבול באדרנלין למשך 3 דקות כדי לכווץ כלי דם ולהשיג סביבה יבשה ונקייה. כאשר הדימום מסיבי יותר ניתן להיעזר בקלציום סולפט שמונח בחלל העצם וחוסם מכאנית את כלי הדם. בנוסף קיימים תכשירים נוספים לעצירת דימום כמו Hemodentאו ג'לטאם.


איזה תפרים מומלץ לאחר הטיפול?
מחקרים הראו שחוטי ניילון בעובי 5-0 או 6-0 עדיפים. חוט הניילון מונע הצטברות פלאק ומאפשר ריפוי נקי יותר של הרקמה והחתך, ללא צלקות. ניתן להסיר את התפרים לאחר 3 ימים עד שבוע. חוטי ויקריל נמסים עלולים לצבור פאלק בתהליך ההמסה ולעכב את הריפוי. חוטי משי עבים עלולים גם הם לצבור פלאק ולהפריע בריפוי.

 

לסיכום
אפיסקטומי מודרני הוא טיפול חדשני בעזרת מקרוסקופ טיפולי ומכשור אולטרסוני עם סיכויי ריפוי של יותר מ- 90%. הטיפול אינו כואב ולאחר מכן ברוב המקרים אין כאבים או נפיחות. 

מניעת עששת ומחלות חניכיים

 

יש שתי מחלות (בלבד) בפה שגורמות לאיבוד שיניים מוקדם
 
1. עששת וסיבוכיה הפוגעות בשן 
2. מחלות פריודונטליות (בשפה עממית קוראים לזה חניכיים) הפוגעות במערכת התאחיזה של השן.
שתיהן נובעות מחיידקים!!! 
וכל שאר הגורמים תורמים או מפריעים לחיידקים הללו.
בעולם אידיאלי , אם יכולנו להעלים את החיידקים, אף אחת מהמחלות הללו לא הייתה קיימת.
 
ומה תרומת הגנטיקה?
 
הגנטיקה משפיעה על חוזק האמייל (החומר המצפה את השן) ועמידותו נגד פעולת החיידקים וגם על רגישות החניכיים ליצירת דלקת חניכיים. 
כולנו מכירים אנשים שלא מקפידים על הגיינה נאותה ובכל זאת לא סובלים מעששת או דלקת חניכיים. אנשים אלו בורכו. אבל רובינו אם לא נקפיד על הגיינה טובה נאבד שיניים מוקדם.
 
איך משפיעה התזונה על המחלות הללו?
 
התזונה ושאריותיה בפה מהווה חומר מזון לחיידקים, ומאפשרת צמיחה ושגשוג של אוכלוסיית החיידקים בפה. ושוב חזרנו לחיידקים.
 
אז מה עושים?
 
מכיוון שהעולם האידיאלי אינו בנמצא (לא בנושא חידקים ולא בכלל) עלינו להפחית את כמות החידקים בפה, וזאת על ידי הגיינת פה. צחצוח שיניים,ניקוי בין השיניים בעזרת חוט דנטאלי, קיסם מבריש או מברשת אינטרפרוקסימלית. וגם תזונה שבה כמות הסוכרים מופחתת, כדי לא לאפשר שגשוג החידקים בפה.

 

אודות                                                              הגבלת אחריות